Fiction

אל היקום, עמוק יותר לתוך החלל, והלאה אל תוך הקוסמוס! במופע

Fiction שני אסטרונאוטים נוסעים לשם. אבל זה אינו אותו חלל שאנו מכירים מסרטים, תכניות חינוכיות ודיווחים דוקומנטריים.

שני האסטרונאוטים גם אינם הגיבורים הטיפוסיים של כיבוש החלל. על סיפון החללית שלהם יש מטען הגון של תכונות, צרות וסיבוכים אנושיים. המשלחת היא הכל מלבד משימה מתוכננת היטב ובשליטה. שני בטלנים אלה פוגשים בחלל יצור מעניין ומוזר מפלנטה אחרת. הגישה אליה בכלל לא פשוטה. לצורך תקשורת הדדית נדרש להשתמש בידים, ברגלים ואף בזרועות של תמנון על מנת להבין זה את זה בדברים בסיסיים ופשוטים. אולם כאשר כבר מבינים מעט איש את רעותו, אז, קשה הפרידה…

בחלל אנו יכולים לפגוש תעלומות, סכנה, אימה, אך גם יופי. אך האם אין היקום שכל אחד מאיתנו נושא בראשו אפוף-סוד יותר, משונה יותר, מסוכן יותר ויפה יותר מאשר החלל הבין-גאלאקסי? בטוח שהוא אינסופי באותה מידה.

מוחנו מלא בדימיון ומחשבותינו במוזרויות, אולם ייתכן שזה הדבר היותר בעל-ערך שיש לנו.

יכול לקרות שבגלל דרך חשיבתנו הייחודית, מוצאים אנו את עצמנו בבדידות. אך אין זו סיבה להיכנע. אין אנו מוכנים לאבד את רעיונותינו, דמיונותינו וחלומותינו. במיוחד לא את המטורפים שבהם. לא נרשה האחדה של מחשבותינו. במקרה כזה כל העולם יתמוטט. מה שמאחד אותנו, בני אנוש, היא העובדה שאנו שונים.

עלילה: אווה אסטרובה, יוסף טיכי, פטר לישקה, מיכל הכט

כוריאוגרפיה: אווה אסטרובה

מוסיקה: זדנייק זדנייק

עיצוב תלבושות: דאנה טורצ’קובה,  אווה אסטרובה

ביצוע תלבושות: אמיליה בזדיצ’קובה, הלנה פיכובה

ייצור אביזרים: סטויאן ננוב, איבו מאאורנץ, פאבל פלוצק

שיתוף-פעולה יצירתי: פרנטישק טברדק

מפיק: אלכסנדר צ’יהאר

בכורה: 02/10/2001

Clonarium

מן ההיסטוריה אנו יודעים, שהשפעה על שיעתוק של אורגניזמים חיים אינה דבר חדש. למשל, את תיבת נוח הידועה, אנו יכולים לראות בהקשר זה, כבנק הגנטי הראשון. פאראצלזוס (1493-1541), הכימאי והפיזיקאי הגרמני בא עם הרעיון של הוֹמוּנקוּלוּס – אדם ממבחנה.

עכשיו זהו פרופ’ פראגאי שבאומץ-לב מריץ את הסרת-הלוט מעל הסוד של יצירת חיים. בניסוייו הוא עובר מן העידן האלקטרו-מכני אל העידן הגנטי-ביולוגי. תוכל לצפות בניסוייו במו עיניך ב-Clonarium: מעבדה ציבורית לבריאה מבוקרת של אורגניזמים מהסדרה היותר-נמוכה וגם מהיותר-גבוהה. הוא בנה כאן מתקן מקורי LTN, עכשיו כבר מהדור הרביעי, עם כניסה מבוקרת של חמצן ואמוניה. ניתן לעקוב אחר יצירת היצורים על ידי אנדוסקופ, שבנה מר הרמן הסייע של הפרופסור. אפקט הדיוק של הביו-סינתזה הניסויית של פראגאי, בה תוכלו להתבונן מקרוב, מגיעה,לא יאומן, ל-23%(!!). מובן שיש הצדקה לניסויים על חיות. דעתו של פרופ’ פראגאי היא, שאם נעלה באופן קולקטיבי על הדרך של הולדה-מסוייעת, לא נזדקק לגרור את החיות התמימות לניסוי זה. הרי לבסוף (הסוף-הסופי), אחרי הכל, באתם ל- Clonariumכדי להצטרף לרשימת תורמי-החינם של מבנים תאיים. בעתיד, מתכנן פרופ’ פראגאי לייצר בגדול ב- Clonariumיצורים טראנס-גנטיים חדשים לגמרי, אשר יהיו שימושיים לתפקידים שונים של עוזרות-בית, כגון סילוק שיריים ממטבח או אבק מבית. את התלהבותו מהמשך בלתי-נלאה של המחקר, שעד עתה אפילו אחוז גבוה של יצורי-פרא שיצאו ממנו לא שברו את פרופ’ פראגאי, מבטאות מילותיו שלו בצורה הטובה ביותר:

“ליצור חיים פירושו להערים על המוות.”

תודות:

לתיאטרון אימייג’ אשר איפשר התקנת מיתקן LTN בפראג. למר הרמן על ההתלהבות והדייקנות של שוחר-מדע אמיתי, שעמם הוא מסייע במשך כל זמן המחקר. לגב’ רוז’נה אשר בדבקות ובאומץ נטלה על עצמה את כל עבודות העזר. וגם לכם, המבקרים ב-Clonarium, שהשתתפתם בגבורה בַּמַּצָּג הדי-מסוכן של ניסויי.

פרופ’ י’ ט’ פראגאי

עלילה: אווה אסטרובה, יוסף טיכי, פטר לישקה

כוריאוגרפיה: אווה אסטרובה

מוסיקה: זדנייק זדנייק, אלכסנדר צ’יהאר

תלבושות: אווה אסטרובה, לאדיסלב וויסקוצ’יל

תצלומים: מיכל לאנסקי

עיצוב המצאות: לאדיסלב וויסקוצ’יל, יוסף טיכי, פטר לישקה

תפאורה: פרנטישק טברדק, סילביה צ’פלאקובה

הפקה: אלכסנדר צ’יהאר

בכורה: 03/08/1999

מספר מופעים: 301

Night Flight

מופע משנת 1994, שקיבל השראה מסכימות וממצבים הקשורים לתעבורה אווירית אנושית. הצופים דאז הפכו, כשהם באולם, להיות נוסעי חברת אימייג’-איירליינס – על סיפונו של מטוס “בת-יענה” 727. הבדיקה המדוקדקת שלפני ההמראה גילתה, בעצם, מכונת-שְׁאוֹל: צוות מעט בלתי-מחויב, שני הטייסים והדיילת אומנם בירכו את הצופים בהשתדלות רבה, אך שמו לב יותר לעצמם מאשר לנהיגה. עם החוטף המרקד הם עוד הסתדרו, אבל מעט אחר כך “נעלמו” עם המטוס במשולש המסתורי לתהום החלל של התיאטרון השחור. לפתע, היה הכל שונה, הכל היה אחר. אף משולש-האהבה נפתר אחרת ממה שהיינו מצפים. לאחר תשעים דקות של טיסה על כנפי הדמיון, יצא “בת-יענה” 727 מן האיזור המסתורי, ובאופן מפתיע נחת במקום שממנו המריא…

עלילה: אווה אסטרובה, יוסף טיכי, אנטונין קופריבה

כוריאוגרפיה: אווה אסטרובה

מוסיקה: זדנייק זדנייק

תלבושות: ווראטיסלב הלאוואטי, אווה אסטרובה, סוניה בנשובה

תפאורה: ווראטיסלב הלאוואטי, פרנטישק טברדק

Security service: פטר לישקה

הפקה: אלכסנדר צ’יהאר

בכורה: 21/08/1994, העלאה אחרונה: 20/06/1999

מספר מופעים: 476

Fancy

מי לא מכיר את ההרגשה המוזרה הזו – זה כבר קרה פעם, במצב זה כבר פעם התנסינו. האם התנסינו או לא? איננו בטוחים. זוהי תופעת ה-“déja vu” (כבר פעם נִרְאָה). מדי פעם זה קורה, כנראה, לכל אחד. פתאום החיים נראים לנו כחלום חסר היגיון כלשהו. המסתורי מתערבב עם הפשוט לקוקטייל של מציאות ואירציונליות. ולפתע הרגשה מיוחדת זו חולפת לה, אנו מתעוררים, ואנו מעט מצטערים שהכל נורמלי שוב. במופע “Fancy!” נפלטו שני ליצנים מן אחורי הקלעים לתוך מצב ביזארי דומה. כאילו בטעות הם מצאו עצמם על הבמה, ויותר מכך, לפני קהל. ההלם שלהם הופרע במהרה על ידי התגלות-שֵׁדִית של בחורה אוורירית בלבן. שני פִּיוֹנִים נמשכו בחבלי קסם על ידי גברת לבנה, וצעדו אחריה אל החשיכה המופלאה של התיאטרון השחור. למקום שבו הכל אפשרי, למקום שבו גם הבלתי-אפשרי הוא אפשרי. דמויות קסם הופיעו שם משום-מקום, ושוב נעלמו לאן-שהוא. הגיון הנורמליות התנפץ אל קליידוסקופ של מצבים משונים. וכשלבסוף הצליחו שני הפיונים לדדות עד

Fancy הלבנה, היינו אולי מצטערים שזה סוף האשליה והחלומות. אך לא, אם יש מספיק פנטזיה, חלומותינו לא ייעלמו עם תום ההצגה.

עלילה: אווה אסטרובה, יוסף טיכי, רנה פיש

כוריאוגרפיה: אווה אסטרובה

מוסיקה: זדנייק זדנייק, פטר מאלאסק, פטר בינדר

תלבושות: אווה אסטרובה, סוניה בנשובה

תפאורה: פרנטישק טברדק, ראדק צירהאן

הפקה: אלכסנדר צ’יהאר

בכורה: 20/07/1992

העלאה אחרונה: 09/09/1997

מספר מופעים: 956

Jazzmime stories

הרוויו המקורי הזה היה המופע הראשון של תיאטרוננו. הוא היה מונטאז’ של סצנות תיאטרון-שחור, קטעים קצרים של פנטומימה ושל מוסיקה מודרנית, ומיכלול זה היה תוצאה של עבודה משותפת של עמיתים רבי-שנים: אנשי-ג’ז ובדרנים. היחס השובבני ליצירה וחוש ההומור ההדדי הובילו להיווצרות מיקפל רבגוני של סיפורים קצרים. מי שאוהב קיצורי-דרך אינטלקטואליים, בדיחות והומור אבסורדי, מי שאוהב ריקוד מודרני ואפקטים וויזואליים מפתיעים, ופעלולים של תיאטרון שחור קיבל אכן תמורה טובה לכספו.

תיאטרון שחור ופנטומימה מודרנית השתלבו במופע, כדי להביא לצופים בידור, פנטזיה מסתורית ומצב-רוח טוב. אורך הזמן שבו מופע מבהיק זה היה ברפרטואר, מוכיח שהצלחנו.

עלילה: אווה אסטרובה, יוסף טיכי, פטר לישקה, רנה פיש

כוריאוגרפיה: אווה אסטרובה

מוסיקה: זדנייק זדנייק, איון אאודס, אלכסנדר צ’יהאר, פטר מאלאסק

תלבושות: אווה אסטרובה, יינדרה קונצ’נה, פטר לישקה

תפאורה: פרנטישק טברדק, ראדק צירהאן

הפקה: אלכסנדר צ’יהאר

בכורה: 17/02/1990

העלאה אחרונה: 28/09/1997

מספר מופעים: 231