תיאטרון אִימֵייג’ כיום, הוא להקת תיאטרון בעלת מבנה משלה וקֶצֶב-לב קבוע. את הַלִיבָּה שלה, יוצרת כבר מספר שנים קבוצה יציבה של יוצרים. מתוך שיתוף-הפעולה שלהם צמחה הלהקה, ובעולם התיאטרון רכשה הלהקה הכרה, ככזו השומרת את טביעת האצבע של יוצריה – היא התדמית שלה. עבודת היוצרים באווירה חברית, מולידה מופעים המצוינים במאפיינים ייחודיים. הלהקה הסתגלה מבחינה ארגונית לתנאים המשתנים, התרחבה, אך שמרה על פניה, ומשום כך נהייתה לחלק בלתי-ניתן-לשינוי של הנוף התיאטרוני של פראג.

סיפורו של תיאטרון אִימֵייג’ מתחיל בשנת 1989, כאשר אלכסנדר צ’יהאר ואווה אסטרובה עזבו את התחייבותם לתיאטרון אחר בהחלטה לבנות קבוצת תיאטרון משלהם לפי דמיונם. תיאטרון עצמאי, פרטי, המבוסס על סינתזה של תיאטרון שחור, ריקוד מודרני, מוסיקה עכשווית ופנטומימה. תיאטרון, שיביא לצופיו בידור תרבותי, הנאה ממוסיקה טובה ומריקוד נאה. כל זה מתובל במנה הגונה של הומור משחרר. התכנית התפתחה בתנאים לא קלים, ללא תמיכה ממשלתית, ללא זריקות של כספי מענקים. על אף זאת הצליחה, ובשנת 1990התממשה הצגת הבכורה של המופע הראשון. “Jazzmime Stories” היה שילוב של תיאטרון שחור והופעות סולו של פנטומימאי, אשר ביצע קטעי פנטומימה קלאסיים.

הכל לווה במוזיקה חיה של קבוצת הג’ז נַאִימַה של המלחין והמוביל זדנייק זדנייק

ִימֵייג’ נכנס לעולם התיאטרון כלהקה אמנותית חדשה ובלתי-ידועה, אשר אך החלה לצבור מוניטין באולם קטן של מועדון לַאבקַה, לא רחוק מגשר קארל. למרות זאת, החלה העונה הראשונה לרוץ בצורה מבטיחה. אולם ללהקה היו שאיפות גדולות יותר מאשר הצלחה עסקית גרידא. לכן החליטה אווה אסטרובה, המנהלת האמנותית של הלהקה, על שינוי פראי.

היא גייסה שלושה פנטומימאים חדשים, שתרמו למופע סצנות מקוריות וקונספציות פנטומימה מודרניות יותר. “Jazzmime Stories” קיבל אופי חדש, וחלק מן הסצנות הן ברפרטואר עד היום. ההצלחה בציבור הובילה, מייד בעונה הבאה, להצעה לסיבוב הופעות ראשון בחו”ל. הסיור באיטליה, המלווה בתשואות של קהל צופים סוער, גיבש את הלהקה. מעמיתים הפכו חברים. אחרי שובם, עבר תיאטרון אִימֵייג’ למרחב מתאים יותר. הוא הצליח למצוא אולם תיאטרון בלב פראג עצמה, ברח’ פאריז’סקה, צעדים ספורים מכיכר העיר העתיקה. נוף-הרקע של הבמה כמו גם מיקומו של האולם בקרב אתרים הרוויים באווירה קסומה, איפשר ללהקה לקחת נשימה, והשפיע באופן משמעותי על חייו והמשך התפתחותו של התיאטרון.

מצב רוח מעוּדָד ורֶזוֹנַנס אמנותי בתוך הצוות היצירתי, איפשר עבודה על המופע החדש. בָּרֶוויוּ הפסיפסי“Fancy!” (בכורה

ב-1992) עשו היוצרים ניסוי לחיבור הדדי הדוק יותר של תיאטרון שחור ופנטומימה בסדר-זה, עם תיאטרון ללא-מילים.

“Fancy!” רץ כאלף הופעות בשנת 1999. הרחבת הרפרטואר דרשה גם הרחבת הלהקה, שחקנים ורקדנים חדשים התקבלו. אִימֵייג’ הציג כבר מידי ערב, ובזאת הפך קבוע בנוף התיאטרוני של פראג.

סיורים תכופים בחו”ל באיטליה ובגרמניה, הפכו חלק שגרתי מחיי אִימֵייג’. באותו זמן החלו והמשיכו החזרות ליצירה החדשה. באוגוסט 1994, הוצגה בהצלחה הבכורה של“Night Flight”, שהייתה צעד קדימה בהתפתחות הלהקה. אִימֵייג’ כבר יצר ושימר את סגנונו הבלתי-משתנה. הפעם הובאה לשימוש גם הקרנת תמונות-סרט למיסגור כל הסיפור. כמה מן האפקטים של תיאטרון שחור הומצאו במיוחד להצגה זו.

תוצאה נוספת של יצירתיות שובבנית, היא ההפקה “ארון הקוריוזים והפלאים של פרופסור פְּרַאגָאִי”, שבוצעה לראשונה באפריל 1997. החיבור של תפאורה מוזרה וסיפור מעורר-חיוך יצר עולם מופלא של פרופסור פראגאי, המדען והנַסיָין הייחודי, והמצאותיו הגרוטסקיות, אשר העלאתם נושאת את הצופים לחללים הווירטואליים, בהם מולך התיאטרון השחור.

המשך כעין-עצמאי לַסיור במעבדתו של פרופסור פראגאי הפך ל-“Clonarium”. הוא ברפרטואר של התיאטרון מאוגוסט 1999. נושא ההתערבויות בַּנֵּס של בריאת חיים חדשים, מגולם בקריקטורה על חוקרים לא-אחראיים משהו. אלמנט חדש שהיוצרים השתמשו בו הפעם, הוא סינכרוניזציה של תיאטרון שחור והקרנה של הקלטה ציורית.

“Fiction” משנת 2001, הוא תוצאה של נקודת-הראות של היוצרים על אנשים קטנים ביקום הגדול. האם כל היקום נכלל במוחותינו? – זאת השאלה אשר הצופים יכולים להביא עד ביתם מפרודיה מדעית-בדיונית זו.

ההנהלה האמנותית של תיאטרון אִימֵייג’ מציעה לבחירת הצופים בדרך כלל אחת מתוך שלוש ארבע הצגות שונות. הרפרטואר הוא מגוון כמובן.“The Best Of Image” יועד לכתחילה לסיורים, כתמצית של התפוקה עד-עתה. עכשיו הוא מוצג גם על בימת הבית, והצלחתו הובילה מאוחר יותר לאוסף, חלק שני: “The Best Of Image II”.לאחר מכן עלו המופעים “Black Box”בהשראת סיפורי בלשים, “Studio Clip” פרודיה על סרטי אימה ואפריקניה מחזה משעשע על טיול אקזוטי של זוג נשוי

תיאטרון אִימֵייג’ הפך במשך יותר מחמש עשרה שנות קיומו חלק יציב מן הנוף התרבותי של פראג. חלק, הידוע היטב לפראגאים, למבקרים בפראג וגם לקהל בחו”ל.

עם כיוונו ויצירותיו דחף הוא את התפתחות הז’אנר לרמת שיא, ומתיאטרון שחור הגיע לתיאטרון סינתטי עכשווי, המתרכז בבידור חכם ואיכותי. הלהקה יצרה את סגנונה שלה. הוא מורכב מאלמנטים של ריקוד מודרני, תלבושות מעניינות, פנטומימה ותיאטרון-ללא-מילים, קשר עם קהל, ושימוש בקולות ובמוסיקה שחוברה באופן מקורי.

שיתוף פעולה עם תפאורני במה שונים מביא לכל הופעה קונספציות גראפיות שונות, ובכך גם מיגוון חזותי אטרקטיבי לצופה.

שימוש ביצירת הילה מופרזת של מסתורין, המחשה מדויקת של פעלולי תיאטרון שחור, קלות רוח של יוצרים, הופעה משכנעת של שחקנים וגם רקדנים, וכמיהה לבדר את עצמך ואת הצופה, כל זה משרת את מימוש מטרות התיאטרון: לשחק לקהל תיאטרון שופע חיים.

מעל 8,000 הופעות וכמעט שני מיליון צופים במהלך עשרים וחמש השנים האחרונות מעידים על הרמה הגבוהה ועל ההצלחה של התאטרון.

בידור טוב והרגשה נעימה שהצופים נוטלים עמם מאִימֵייג’, הם בוודאי הסיבות האמיתיות לכך שצופים חדשים שבים ובאים לאִימֵייג’.

מלבד סיורים בחו”ל (למשל בגרמניה, שוויצריה, בלגיה, איטליה, קפריסין, ישראל, הונגריה, סלובקיה, טורקיה או קוריאה), מסכים

אִימֵייג’ להשתתפות בפסטיבלי תיאטרון ובפרוייקטים מיוחדים כגון פסטיבל המחול בכרמיאל, ישראל, פסטיבל תיאטרון ומחול אוּאִייֶאוֹנְגְבּוּ בסיאול, קוריאה, או הופעת אורח שנתית קבועה בתיאטרון קוֹרוֹנֶט באתונה.

גם להרבה אירועים חברתיים יוקרתיים אחרים, לקונגרסים, לתערוכות או לפעילויות אחרות של חברות מפורסמות בכל רחבי אירופה, הצליח תיאטרון אִימֵייג’ להוסיף ברק בהופעותיו. כך זה היה למשל בשיתוף עם החברות מיקרוסופט, נוקייה, פולקסוואגן, ג’והנסון אנד ג’והנסון, מוטורולה או בַּאיֶרנוֶרקAG באולם האולימפי במינכן.

מעולם לא היווה תיאטרון אִימֵייג’ לחברי הלהקה בהווה ובעבר, משהו, שדרכו יוכלו לעבור בלי שישאיר עליהם את חותמו. ייתכן שזה מפני שהקהל שאליו אנו משחקים בכל הכוח ומכל הלב, מאזין גם הוא מתוך תשומת-לב. אנו מנסים לחוש איך תמיד להפתיע, להצחיק, לשמח. אנו מקווים שבנשמותינו יש משהו משותף המסוגל ליצור תהודה, ואשר מאפשר שתיאטרון יתקיים. תיאטרון-של-היום, ותיאטרון – היום. סיפורו של תיאטרון אִימֵייג’ עדיין לא מסתיים